כולכם כבר מכירים את המשקופים שצבעתי אבל את התמונה השלמה של המסדרון לא כולכם ראיתם.
יום אחד, במהלך הצביעה של המשקוף הזה, העפתי מבט לעבר המסדרון ומשהו בו הפריע לי בעין. בצד המסדרון עמדה כוננית ספרים גבוהה בצבע חום די כהה וגרמה לו להראות הרבה יותר צר ממה שהוא באמת.
חשבתי לעצמי "פעם, יגיע יום, ואני אצבע אותה בלבן". במקרה היום הזה הגיע למחרת, הייתי ביום חופש והשקעתי קצת זמן בצביעת הכוננית (הסבר על צביעת ארונות נתתי כאן, הפעם השתמשתי בפוליאור על בסיס מים). צבעתי אותה בלבן והחלטתי להוסיף שבלונות שיתכתבו עם המשקופים. יצרתי שבלונות עם נחילי מצולעים, כמו המשקופים, ובצבעים של המשקופים. ארבע שבלונות לארבעה משקופים.
המשקוף הראשון, החדר שלי, קיבל את השבלונה הזאת:
זהו להפעם. שבוע טוב!
יום אחד, במהלך הצביעה של המשקוף הזה, העפתי מבט לעבר המסדרון ומשהו בו הפריע לי בעין. בצד המסדרון עמדה כוננית ספרים גבוהה בצבע חום די כהה וגרמה לו להראות הרבה יותר צר ממה שהוא באמת.
חשבתי לעצמי "פעם, יגיע יום, ואני אצבע אותה בלבן". במקרה היום הזה הגיע למחרת, הייתי ביום חופש והשקעתי קצת זמן בצביעת הכוננית (הסבר על צביעת ארונות נתתי כאן, הפעם השתמשתי בפוליאור על בסיס מים). צבעתי אותה בלבן והחלטתי להוסיף שבלונות שיתכתבו עם המשקופים. יצרתי שבלונות עם נחילי מצולעים, כמו המשקופים, ובצבעים של המשקופים. ארבע שבלונות לארבעה משקופים.
המשקוף הראשון, החדר שלי, קיבל את השבלונה הזאת:
המשקוף שמולו, של המקלחת, קיבל את זאת:
המשקוף הבא, החדר של אחותי, זכה בשבלונה הנ"ל:
את המשקוף הזה אתם עדיין לא מכירים, הוא נמצא מול החדר של אחותי ומשרת אמבטיה. התחלתי כבר לצבוע אותו כך שאני יודע באיזה צבע צריכה להיות השבלונה שלו. בשבלונה הזאת הלכתי על משהו אחר, פחות מופשט. בית המקדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה