יום שבת, 24 בנובמבר 2012

פח מעוצב- כבשה

א' חבר יקר, החליט להתחתן. זה קורה לטובים ביותר.
אם הוא מתחתן זה אומר שמגיע לו מתנה. כמובן. בנוסף לעובדה שהוא מתחתן א' הוא חובב כבשים ידוע. זה לא אומר שהוא רועה צאן או משהו בסגנון, אבל זה בהחלט אומר שהוא אוסף בבות וציורי כבשים מכל הבא ליד..

העניין ברור, צריך כבש. מצד שני, אני בניגוד לחברים אחרים לא קונה בובה בתור מתנה לחתונה, צריך משהו פרקטי במידה זו או אחרת.
בהתחלה נתקלתי כאן במחבתות המגניבות האלו: 
אבל בבדיקה יותר מעמיקה הבנתי שהם מחבתות ננסיות.. שוב, לא פרקטי כלכך..

הבנתי יותר ויותר שאני כנראה צריך להכין משהו לבד. גם נראה לי שהרבה יותר כיף לקבל מתנה בייצור אישי.
בטח הבנתם מהפוסט על הבחירות בבית היהודי שאני נוהג לקרוא כל מודעה שנמצאת בטווח. יום אחד נתקלתי במודעה הזו של "יקבי סיטו":

מודעה יפה, מעניינת והכי חשוב- עם כבש מקורי. 
ההחלטה התקבלה, פח זבל עם הכבש הזה. למה פח? דבר שנצרך הכל בית ושבדרך כלל לא מקבל את המקום הראוי לו. וחוץ מזה, פח זה הכי מקורי. 

האתגרים: למצוא פח מתאים, להפוך את חצי הכבש הזה לחיה שלמה, ולהכין שבלונה עם שני צבעים (דבר שלא עשיתי עדיין).
פח מצאתי בסוף, בירושלים. (פרטים על החנות למי שרוצה, אצלי.) 
את חצי הכבש שכפלתי והפכתי את חציו השני. שיחקתי קצת עם הצורות והרגלים שלא יראה ממש תמונת ראי ומחקתי את הראש המיותר.

הכבש המשופצר
עכשיו לשבלונה, שני צבעים משמע- שתי שבלונות. 



כשהם אחת על השניה מתקבלת התוצאה הזאת: 


הוספתי ציטוט מהספר "גלנקיל - מותחן כבשים":


הוספתי גם הקדשה (אישית), והפח מוכן. יש עוד פחים בקנה. תתכוננו...

יום שבת, 3 בנובמבר 2012

בחירות בבית היהודי והמעוצב

ביום שישי נתקלתי בפוסט הזה בבלוג של עודד בן יהודה. עודד בן יהודה הוא מעצב גרפי ובעל בלוג בנושא באתר xnet. בלוג מוצלח מאוד כמו הרבה בלוגים באתר. הפעם הוא סקר את הבחירות בארה"ב, מבחינה גרפית.
בשבת הייתי מוצף בעלוני שבת ועיתוני המגזר. בכולם כמובן- פרסומות לבנט, לאורלב ולשאר המתמודדים. עלה בי הרעיון לסקור אותם.
אזהיר מראש- אין לי שום הכשרה בנושא עיצוב גרפי או עיצוב בכלל. אני לא יודע מה נחשב נכון או לא. אני יודע מה אני חושב, מה המודעה משפיעה או לא משפיעה עליי. ואיזה מודעות פשוט נראות כאילו אף מעצב לא עבר עליהם.

נתחיל מהמתמודדים לתפקיד יושב ראש המפלגה. הפוליטיקאי והפרלמנטר הוותיק זבולון אורלב מול הטוען לכתר הצעיר המוכשר נפתלי בנט. 

הלוגו עם הסלוגן:


נתחיל מבנט- הקמפיין שלו הולך על הקו של שינוי, התחדשות בבית היהודי, בציבור. חולשה עיקרית- חוסר ניסיון בכנסת.
הצבע השולט אצלו (חוץ מהכחול הרגיל והמתבקש) הוא ירוק. פריחה והתחדשות.
הסלוגן "משהו חדש מתחיל" שורה משיר של דני רובס. שמסמלת את כל מה שבנט רוצה להעביר.
האייקון בלוגו של בנט זה מגן דוד כחול עם עיטור ירוק, דמוי פרח. מצד אחד ממלכתיות ולאומיות, מצד שני פריחה והתחדשות.

אורלב- הולך על הקו של המבוגר האחראי, מכיר את העבודה וברזומה שלו יש עשרות חוקים. חולשה עיקרית- חוסר אהדה בולט בקרב הצעירים, נתפס כמיושן.
השם בניגוד לבנט, את אורלב כולנו מכירים כבר הרבה שנים. אין לנו צורך בהיכרות ובשם המשפחה שלו יש מספיק אותיות. אז הוא פשוט השמיט את שמו הפרטי. "אורלב" נשמע מספיק רציני.
הצבע כמו שאמרנו לאורלב יש בעיה עם הצעירים לכן הקמפיין מנסה להיות צעיר. הצבע השולט אצלו (חוץ מהכחול הרגיל והמתבקש) הוא ורוד. המפד"ל מעולם לא חשבה לשלב ורוד בקמפיין הבחירות שלה, אבל אין ברירה חייבים לקרוץ לצעירים.
הסלוגן "מוביל ת'עניינים" מצד אחד "תקשיבו לי, אני יודע את העבודה", מצד שני סלנג וגופן של כתב יד.
האייקון חץ מרושל. וכמו שמגיב בפייסבוק של אורלב העיר- מוביל שמאלה (אבל זאת סתם קטנוניות).

סיכום הקטגוריה: הלוגו של בנט נראה נקי, מכובד ומבטיח. הלוגו של אורלב נראה כאילו מישהו שם ניסה לקרוץ מדי לצעירים, בצורה מאולצת. מה יצא? יותר מדי רעש ולוגו שלא מתאים לדמות.

אני יודע מי עיצב את הלוגו של אורלב, אור רייכרט. לגבי בנט, אין לי מושג אשמח להחכים. הוא עשה עבודה מצוינת.


האתר:






לפני העיצוב-
לאורלב יש שני אתרים. אחד שלו ואחד של הקמפיין. תנחשו את מי נסקר. בחיפוש גוגל נגיע לאתר של הקמפיין בתוצאה גבוהה.
לבנט יש אתר אחד. אבל השם שלו הוא ישראלים. כך שקשה למצוא אותו בגוגל אם מחפשים "נפתלי בנט" צריך לחפש "ישראלים". התחלה לא טובה לבנט.

לשני המועמדים האתרים הולכים עם אותו קו עיצובי של הלוגו. התחלה בסיסית אבל טובה. לבנט האתר מלא צבע לעומת האתר הלבן של אורלב. בנט מציג באתר את אנשי הציבור שתומכים בו למעלה ולמטה את הנבחרת שלו לרשימה לכנסת. אורלב מציג את הרזומה שלו. רק אותו. אין עוד אנשים. בנט מבקש מתנדבים ונותן לנו פרטים רלוונטים לגבי ההצבעה. אורלב ממשיך את הקו של השרבוטים בורוד.

לדעתי בנט מנצח.

הנבחרת:



הרבה מהמודעות של בנט מציגות בעצם את המועמדים שלו לרשימה. בנט מוביל קו שאמור לשנות את כל המפד"ל. (אורי אורבך אומנם היה חבר כנסת אבל הוא צעיר ובקו שלו.) אורלב לא עובד ככה, נתקלתי השבת רק בשתי מודעות של אורלב עם הרב ניסימי הם היו מנוסחות לא משהו. שאר המועמדים שתומכים באורלב לא קיבלו מודעות איתו.
אפשר להגיד ככה- בנט מריץ נבחרת. אורלב רץ לבד והרבה מתמודדים תומכים בו.


אצלנו הקמפיין הרבה יותר קצר ומושקע בו הרבה פחות כסף כך שחלק גדול מהקטגוריות אצל בן יהודה לא רלוונטיות לבית היהודי. ב"ה אצלנו לא מוציאים כסף על אפודות לכלבים.

עוד כמה מודעות של כמה מועמדים:

כולם הולכים על הקו של- אחדות, אחדות, אחדות. על כמעט אף מודעה לא חתום משרד פרסום.

סלומיאנסקי, עיצוב נקי. עם מסר חד וברור.
ג'רמי גימפל, אדם יקר עם מודעות זוועה. המון מלל ולא ברור מי הוא.
מוטי יוגב, סביר.
ושוב אחדות, הפעם בפוטושופ. תומך באורלב קורץ לבנט.
יש עוד הרבה כמובן, עוד מועמדים, חלקם עם עיצובים טובים, חלקם מתחת לכל ביקורת. אבל הפוסט הזה התארך כבר יותר מדי. 
שבוע טוב!