ביום שישי החלטתי שהגיע הזמן לסדר ולנקות את מדף הפסלונים בחדר שלי. הזמן הגיע אחרי כמה שנים שלא הורדתי ממנו אבק ולאחר שהוספתי בתקופה האחרונה כמה וכמה פסלים והעסק כבר לא נראה טוב. הרעיון היה לנקות אבק, לסדר קצת וזהו.
מטבעם של פרויקטים אצלי מהר מאוד העסק גלש לדברים אחרים. בתמונה הזאת רואים את המדף במצב ה"לפני" שלו:
 |
| לפני |
בפינה השמאלית העליונה ניתן לראות סוג של כוורת, חדי העין ישימו לב שמדובר בקופסה של סכו"ם. בגב הקופסה היו כמה חורים והחלטתי להסיר ממנה את הגב. לאחר שהורדתי אותו, על הדרך, ניסרתי גם את היחידה של הכפיות כדי למנוע בזבוז מקום שלא משמש לתצוגה. במהלך העבודה נזכרתי שיש לי עוד קופסה כזאת והעברתי אותה את אותו תהליך. המדפים המחודשים החליפו במהלך ה"ניקוי" הכללי את הכוורות הקטנות שרואים בתמונה הזאת, אל דאגה- לכוורות יימצא בהמשך מקום ראוי אחר.
 |
אחרי
|
עכשיו צצה בעיה חדשה, אחרי שהורדתי את הגב של קופסאות הסכו"ם הפסלים הלבנים שלי מוצגים על רקע הקיר שצבוע בקרם עדין, הם לא ממש בולטים.
לאחר מחשבה על כמה חלופות הוחלט (תודה לאמא על הרעיון) לגזור בד קוונס במידה המתאימה, לצבוע אותו ולהצמיד למדפונים בתור גב. התהליך היה באמת פשוט: גזירה, צביעה בעזרת ספוג, חיבור עם נעצים (לשים לב שלא יוצאים מגבולות המסגרת עם ראש הנעץ), חיתוך השוליים.
 |
| קנווס לבן |
 |
| קנווס צבוע |
 |
| קנווס מחובר בנעצים לגב המדפונים |
 |
| במקום, עדיין בלי פסלים |
 |
| עם פסלים ימין |
 |
| עם פסלים שמאל |
 |
| אחרי. בעז"ה, הפעם זה סופי! |
