המשולש, השבלונה וארון הספרים

כולכם כבר מכירים את המשקופים שצבעתי אבל את התמונה השלמה של המסדרון לא כולכם ראיתם.
יום אחד, במהלך הצביעה של המשקוף הזה, העפתי מבט לעבר המסדרון ומשהו בו הפריע לי בעין. בצד המסדרון עמדה כוננית ספרים גבוהה בצבע חום די כהה וגרמה לו להראות הרבה יותר צר ממה שהוא באמת.

חשבתי לעצמי "פעם, יגיע יום, ואני אצבע אותה בלבן". במקרה היום הזה הגיע למחרת, הייתי ביום חופש והשקעתי קצת זמן בצביעת הכוננית (הסבר על צביעת ארונות נתתי כאן, הפעם השתמשתי בפוליאור על בסיס מים). צבעתי אותה בלבן והחלטתי להוסיף שבלונות שיתכתבו עם המשקופים. יצרתי שבלונות עם נחילי מצולעים, כמו המשקופים, ובצבעים של המשקופים. ארבע שבלונות לארבעה משקופים.

המשקוף הראשון, החדר שלי, קיבל את השבלונה הזאת:

המשקוף שמולו, של המקלחת, קיבל את זאת:

המשקוף הבא,  החדר של אחותי,  זכה בשבלונה הנ"ל:

את המשקוף הזה אתם עדיין לא מכירים, הוא נמצא מול החדר של אחותי ומשרת אמבטיה. התחלתי כבר לצבוע אותו כך שאני יודע באיזה צבע צריכה להיות השבלונה שלו. בשבלונה הזאת הלכתי על משהו אחר, פחות מופשט. בית המקדש. 

זהו להפעם. שבוע טוב!

"על המשקוף" כחול- סגול- בורדו

עם גמר המשקוף הזה נשבר שיא זמן העבודה על משקוף צבעוני ומעוצב. וככה אתם יכולים להנות ממשקוף נוסף בתוך זמן קצר יחסית.  המשקוף הפעם הוא של שירותים ומקלחת ממש מול החדר שלי, שמהמשקוף שלו התחיל הכל...

עם אח אחד

עם שני אחים..

 (אני יודע שהתמונות לא משהו:-( )

פח מעוצב- היסטוריה

י', או ש' בפי חבריו, בחור חובב היסטוריה עד מאוד. כל כך חובב עד שכשהגיע העת להתגייס הוא התגייס ליחידת היסטוריה ובמקביל עושה תואר בתחום באוניברסיטה הפתוחה.

על הפח שלו החלטתי לכתוב "פח האשפה של ההיסטוריה" ולהוסיף אייקונים היסטוריים נבחרים. למשימה נבחרו: מקדש יווני, פנס רחוב אירופאי, דינוזאור, פטיש ומגל וגולת הכותרת, האריה שנמצא בחפירות מגידו (כאן בגרסא שמופיעה בסמל פיקוד מרכז).

"על המשקוף" צהוב- כתום- אדום

כמו שסיפרתי לכם כאן כבר לא פעם, מייד לאחר שסיימתי את המשקוף של החדר שלי התחלתי את המשקוף של החדר של אחותי. החדר שלה צבוע בצבע אפרסק עדין והצבע השולט בו הוא כתום. לוח מודעות כתום, פוף כתום, מראה כתומה ווילון בצבעים דומים.

הווילון (קצת דהוי בתמונה..)

כפי שאתם יכולים לנחש, בחירת הצבעים הייתה משימה קלה יחסית. התוצאות לפניכם, תשפטו אותם לבד...  (כל הצבעים בצילום יצאו קצת חסרי חיים. אני מבטיח לכם שבמציאות זה יותר יפה ;-))

עם אחיו הגדול והותיק

עם אחיו הגדול והותיק

עם אחיו הגדול והותיק

אגב, הספקתי להתחיל היום את המשקוף הבא, המקלחת מול החדר שלי...

פח מעוצב- כלב

כמו שהבטחתי, פח שני בסדרה.

אני וי' מכירים מקרוב כבר שנים רבות. את אשתו ט' לעומת זאת, הכיר י' רק לאחרונה ובדרך לא לגמרי שגרתית.
להלן הסיפור: יום אחד יצא י' עם כלבו לטיול בחוץ, ברחוב הוא פגש את ט' מטיילת עם שני כלבים. מסיבות שונות י' לא יכול  היה להחזיק בכלבו באותו הזמן וכשראה את ט' חשב שהיא דוגיסיטר ופנה אליה. טוב- אז דוגיסטר היא לא הייתה, אבל הם התחתנו בכל זאת.

י' וט' הנציחו את סיפור הפגישה שלהם בציור חביב שהוצמד להזמנה והתנוסס גם על שילוט השולחנות בחתונה.

עד כאן ההקדמה. נעבור לפח.

לקחתי מהציור את הכלב שי' מוליך והפכתי אותו לשתי שבלונות. שבלונה שנצבע בלבן לגוף הכלב ושבלונה שנצבעה בשחור לכתמים שעליו. הפעם, בניגוד לכבשה מהפח הקודם, הכתמים השחורים נצבעו על הבסיס הלבן.

הבסיס הלבן

הכתמים השחורים

הוספתי את הביטוי "לכלב תשליכו אותו" (בכוונה כתבתי 'תשליכו' ולא 'תשליכון' כמו בפסוק כדי לא להיכנס לבעיה של שלוש מילים מפסוק... במיוחד על פח...).

ה-פח!

י' וט' יקרים. המון מזל טוב! שתזכו..

פח מעוצב- כבשה

א' חבר יקר, החליט להתחתן. זה קורה לטובים ביותר.

אם הוא מתחתן זה אומר שמגיע לו מתנה. כמובן. בנוסף לעובדה שהוא מתחתן א' הוא חובב כבשים ידוע. זה לא אומר שהוא רועה צאן או משהו בסגנון, אבל זה בהחלט אומר שהוא אוסף בבות וציורי כבשים מכל הבא ליד..

העניין ברור, צריך כבש. מצד שני, אני בניגוד לחברים אחרים לא קונה בובה בתור מתנה לחתונה, צריך משהו פרקטי במידה זו או אחרת.

בהתחלה נתקלתי כאן במחבתות המגניבות האלו: 

אבל בבדיקה יותר מעמיקה הבנתי שהם מחבתות ננסיות.. שוב, לא פרקטי כלכך..

הבנתי יותר ויותר שאני כנראה צריך להכין משהו לבד. גם נראה לי שהרבה יותר כיף לקבל מתנה בייצור אישי.
בטח הבנתם מהפוסט על הבחירות בבית היהודי שאני נוהג לקרוא כל מודעה שנמצאת בטווח. יום אחד נתקלתי במודעה הזו של "יקבי סיטו":

מודעה יפה, מעניינת והכי חשוב- עם כבש מקורי. 

ההחלטה התקבלה, פח זבל עם הכבש הזה. למה פח? דבר שנצרך הכל בית ושבדרך כלל לא מקבל את המקום הראוי לו. וחוץ מזה, פח זה הכי מקורי. 

האתגרים: למצוא פח מתאים, להפוך את חצי הכבש הזה לחיה שלמה, ולהכין שבלונה עם שני צבעים (דבר שלא עשיתי עדיין).

פח מצאתי בסוף, בירושלים. (פרטים על החנות למי שרוצה, אצלי.) 

את חצי הכבש שכפלתי והפכתי את חציו השני. שיחקתי קצת עם הצורות והרגלים שלא יראה ממש תמונת ראי ומחקתי את הראש המיותר.

הכבש המשופצר

עכשיו לשבלונה, שני צבעים משמע- שתי שבלונות. 

כשהם אחת על השניה מתקבלת התוצאה הזאת: 

הוספתי ציטוט מהספר "גלנקיל - מותחן כבשים":

הוספתי גם הקדשה (אישית), והפח מוכן. יש עוד פחים בקנה. תתכוננו...

בחירות בבית היהודי והמעוצב

ביום שישי נתקלתי בפוסט הזה בבלוג של עודד בן יהודה. עודד בן יהודה הוא מעצב גרפי ובעל בלוג בנושא באתר xnet. בלוג מוצלח מאוד כמו הרבה בלוגים באתר. הפעם הוא סקר את הבחירות בארה"ב, מבחינה גרפית.
בשבת הייתי מוצף בעלוני שבת ועיתוני המגזר. בכולם כמובן- פרסומות לבנט, לאורלב ולשאר המתמודדים. עלה בי הרעיון לסקור אותם.
אזהיר מראש- אין לי שום הכשרה בנושא עיצוב גרפי או עיצוב בכלל. אני לא יודע מה נחשב נכון או לא. אני יודע מה אני חושב, מה המודעה משפיעה או לא משפיעה עליי. ואיזה מודעות פשוט נראות כאילו אף מעצב לא עבר עליהם.

נתחיל מהמתמודדים לתפקיד יושב ראש המפלגה. הפוליטיקאי והפרלמנטר הוותיק זבולון אורלב מול הטוען לכתר הצעיר המוכשר נפתלי בנט. 

הלוגו עם הסלוגן:

נתחיל מבנט- הקמפיין שלו הולך על הקו של שינוי, התחדשות בבית היהודי, בציבור. חולשה עיקרית- חוסר ניסיון בכנסת.
הצבע השולט אצלו (חוץ מהכחול הרגיל והמתבקש) הוא ירוק. פריחה והתחדשות.
הסלוגן "משהו חדש מתחיל" שורה משיר של דני רובס. שמסמלת את כל מה שבנט רוצה להעביר.
האייקון בלוגו של בנט זה מגן דוד כחול עם עיטור ירוק, דמוי פרח. מצד אחד ממלכתיות ולאומיות, מצד שני פריחה והתחדשות.

אורלב- הולך על הקו של המבוגר האחראי, מכיר את העבודה וברזומה שלו יש עשרות חוקים. חולשה עיקרית- חוסר אהדה בולט בקרב הצעירים, נתפס כמיושן.
השם בניגוד לבנט, את אורלב כולנו מכירים כבר הרבה שנים. אין לנו צורך בהיכרות ובשם המשפחה שלו יש מספיק אותיות. אז הוא פשוט השמיט את שמו הפרטי. "אורלב" נשמע מספיק רציני.
הצבע כמו שאמרנו לאורלב יש בעיה עם הצעירים לכן הקמפיין מנסה להיות צעיר. הצבע השולט אצלו (חוץ מהכחול הרגיל והמתבקש) הוא ורוד. המפד"ל מעולם לא חשבה לשלב ורוד בקמפיין הבחירות שלה, אבל אין ברירה חייבים לקרוץ לצעירים.
הסלוגן "מוביל ת'עניינים" מצד אחד "תקשיבו לי, אני יודע את העבודה", מצד שני סלנג וגופן של כתב יד.
האייקון חץ מרושל. וכמו שמגיב בפייסבוק של אורלב העיר- מוביל שמאלה (אבל זאת סתם קטנוניות).

סיכום הקטגוריה: הלוגו של בנט נראה נקי, מכובד ומבטיח. הלוגו של אורלב נראה כאילו מישהו שם ניסה לקרוץ מדי לצעירים, בצורה מאולצת. מה יצא? יותר מדי רעש ולוגו שלא מתאים לדמות.

אני יודע מי עיצב את הלוגו של אורלב, אור רייכרט. לגבי בנט, אין לי מושג אשמח להחכים. הוא עשה עבודה מצוינת.

האתר:

לפני העיצוב-
לאורלב יש שני אתרים. אחד שלו ואחד של הקמפיין. תנחשו את מי נסקר. בחיפוש גוגל נגיע לאתר של הקמפיין בתוצאה גבוהה.
לבנט יש אתר אחד. אבל השם שלו הוא ישראלים. כך שקשה למצוא אותו בגוגל אם מחפשים "נפתלי בנט" צריך לחפש "ישראלים". התחלה לא טובה לבנט.

לשני המועמדים האתרים הולכים עם אותו קו עיצובי של הלוגו. התחלה בסיסית אבל טובה. לבנט האתר מלא צבע לעומת האתר הלבן של אורלב. בנט מציג באתר את אנשי הציבור שתומכים בו למעלה ולמטה את הנבחרת שלו לרשימה לכנסת. אורלב מציג את הרזומה שלו. רק אותו. אין עוד אנשים. בנט מבקש מתנדבים ונותן לנו פרטים רלוונטים לגבי ההצבעה. אורלב ממשיך את הקו של השרבוטים בורוד.

לדעתי בנט מנצח.

הנבחרת:

הרבה מהמודעות של בנט מציגות בעצם את המועמדים שלו לרשימה. בנט מוביל קו שאמור לשנות את כל המפד"ל. (אורי אורבך אומנם היה חבר כנסת אבל הוא צעיר ובקו שלו.) אורלב לא עובד ככה, נתקלתי השבת רק בשתי מודעות של אורלב עם הרב ניסימי הם היו מנוסחות לא משהו. שאר המועמדים שתומכים באורלב לא קיבלו מודעות איתו.
אפשר להגיד ככה- בנט מריץ נבחרת. אורלב רץ לבד והרבה מתמודדים תומכים בו.


אצלנו הקמפיין הרבה יותר קצר ומושקע בו הרבה פחות כסף כך שחלק גדול מהקטגוריות אצל בן יהודה לא רלוונטיות לבית היהודי. ב"ה אצלנו לא מוציאים כסף על אפודות לכלבים.

עוד כמה מודעות של כמה מועמדים:

כולם הולכים על הקו של- אחדות, אחדות, אחדות. על כמעט אף מודעה לא חתום משרד פרסום.

סלומיאנסקי, עיצוב נקי. עם מסר חד וברור.

ג'רמי גימפל, אדם יקר עם מודעות זוועה. המון מלל ולא ברור מי הוא.

מוטי יוגב, סביר.

ושוב אחדות, הפעם בפוטושופ. תומך באורלב קורץ לבנט.

יש עוד הרבה כמובן, עוד מועמדים, חלקם עם עיצובים טובים, חלקם מתחת לכל ביקורת. אבל הפוסט הזה התארך כבר יותר מדי. 

שבוע טוב!

מנוחה נכונה

בזמן האחרון אני עובד על כמה פרויקטים במקביל- עוד משקוף, כמה מתנות לחתונות ופרוייקט אחד של בניית דגם לצבא. ככה שלא היה לי יותר מדי זמן לבלוג.

לאחר מחשבה אחרי פתיחת הבלוג, החלטתי שבלוג צריך שם, אין ברירה. השם "ללא כותרת" בעייתי מאוד בחיפוש בגוגל. במיוחד שהתברר שכבר יש בלוגים כאלו..
השם הנבחר הוא "שפריצים של צבע". שם שובב שמתאים למישהו שאוהב לזרוק צבע על מקומות לא שגרתיים. הוא גם מתכתב עם סצנה מתוך סרט מסוים, נראה מי יזהה..

 בפוסט הזה שוב יהיו פסלים, והפעם פינות מנוחה:

ספה 

עוד אחת

הכורסאות מתכנית האירוח של אברי גלעד

ספסל רחוב

משהו בין כורסא לספה

ואיך אפשר בלי הבדיחה השחורה מכותרת הפוסט, מנוחה נכונה- מנוחת עולמים.

לא רציתי להעלות שוב תמונות מטושטשות. חברי הצלם תום ישועה נרתם לעזרה. אתם רואים את ההבדל...
תודה תום.