פח מעוצב- אריה ונשר

לפני כשבוע וחצי התחתן חבר טוב שלי מישל"צ עם בחירת ליבו. בחרתי להכין להם פח שמשחק על השמות שלהם- יהודה וציפי:
החלטתי למצוא ציור של אריה וציור של ציפור ולשלב בניהם. התוצאה, בהתאם לחיות, יצאה קלאסית משהו..

נורא אהבתי את האריה הזה והמסגרת שלו

והנשר הזה התאים לו מבחינת הסגנון

הפכתי את הנשר, הכנסתי אותו למסגרת זהה והוספתי עיטורים שגם הם מורכבים מקווים

ביצוע על הפח, פונט "טרשים" (אם זה מעניין מישהו)

אפשר לראות שהשארתי מקום להקדשה על חלק גדול מהפח. כתבתי הקדשה ארוכה, חתכתי שבלונה שלה וכשצבעתי העסק נמרח. שוב ושוב. כנראה האותיות היו קטנות מדי.
לאחר שעות רבות של עבודת חיתוך וצביעה החלטתי למחוק הכל, להכין מהר שבלונה עם אותיות גדולות ומעט טקסט ולצרף את ההקדשה הארוכה בנפרד. 

פח מעוצב- בני עקיבא

בשבוע שעבר התחתן חבר שלי, הייתי כל כך עסוק השבוע עם הבחירות שרק עכשיו אני מתפנה לכתוב פוסט על הפח שלו.

הזוג הכיר בסניף ובגרעין של בני עקיבא ושניהם עובדים בתנועה, בסמינריונים וכו'.
החלטתי לעשות שבלונה של סמל בני עקיבא. השתמשתי בגרסא הזאת:

כדי להפוך את הסמל הזה למשהו שאפשר לחתוך עשיתי בו כמה שינויים קטנים. אבל השינוי המרכזי היה לכתוב את השמות של הזוג, בראל ומיטל על לוחות הברית. השתמשתי בגופן ארמון ושיניתי את הריווח בין האותיות כדי שהשמות יחזיקו את עצמם. לצערי האותיות אצלי לא עומדות מעצמם כמו בלוחות הברית עצמם.

הבדלי הגוונים הם במקום שהדף עם הסמל לא הוסר במלואו

 צבעתי את השבלונה על הפח. השימוש בצבעים שונים באותה שבלונה הצליח בסוף בהרבה עבודה קשה, עדיף לעבוד עם שבלונה שונה לכל צבע.
במקום הכיתוב "בני עקיבא" הוספתי בשבלונה נפרדת "מזל טוב" ולבסוף, בשבלונה שלישית, הקדשה.

 בראל ומיטל יקרים, המון מזל טוב!
בהצלחה. 

פח מעוצב- ארץ ישראל

אתמול התחתנו זוג חמוד, החתן חבר טוב שלי מימי הישיבה התיכונית. השמות של שניהם קשורים קשר הדוק לא"י, החתן אף גורש מביתו בכפר דרום בשנת תשס"ה.
היה ברור לי שהפח צריך לבטא את א"י, השאלה הייתה איך. אחד השמות של החתן הוא צבי, מה שהעלה לי לראש את הרעיון להשתמש בצבי של שי צ'רקה שמופיע ב"מסע הציד של בבא". צ'רקה תירגם את הצבי שמסל את ארץ ישראל לצבי שהקרניים של הם בצורת מפת המדינה. הבעיה היא שלא יכולתי לקחת את הצבי מהקומיקס ולהפוך אותו לשבלונה, הוא מורכב מדי. החלטתי לעשות שילוב בין הקרניים של צ'רקה לצבי אחר שמצאתי באינטרנט.

הדפסתי את הצבי הזה:

אחרי ההדפסה צילמתי את הקרניים של צ'רקה והדבקתי אותם במקום המיועד בראש הצבי. כרגיל הדבקתי על מכסה של תבנית חד פעמית וחתכתי. בניסיון הראשון של הצביעה הכל נמרח. עשיתי הפקת לקחים וניסיתי שוב. הפעם התוצאה כבר הייתה הרבה יותר טובה:

הקרניים המקוריות של צ'רקה קצת יותר טובות, הייתה לי טעות בחיתוך..

את השבלונה של הצבי צבעתי קצת בהטיה לתת לו לדלג על ההרים לקפץ על הגבעות. את ההר שמתחתיו תחמתי בעזרת מסקנטייפ. בצד השני של ההר רציתי להוסיף בתים שיסמלו את יישוב א"י. לאחר חיפושים ברשת הגעתי לבית הזה:

כדי שהבית יראה נורמלי הכנתי שתי שבלונות, אחת של הבית והארובה ואחת של הגג. התוצאה נראית ככה:

הוספתי הקדשה שתפסה לי את כל שאר המקום על הפח (מי שמכיר מקומות שאפשר לקנות בהם פחים גדולים כאלה בלי לפשוט את הרגל מוזמן לדווח!). עשיתי אותה בגוונים של כחול כדי לתת תחושה של שמים. וחיברתי את שתי הקצוות של "ההר" בפס של ים לזכר הים של גוש קטיף. 

תוצאה סופית.

בקיצור, מ' ומ' יקרים, מזל טוב!

פח מעוצב- רוקדים על משאית

המון זמן לא הייתי פה, בעיקר כי לא עשיתי משהו מעניין ולא רציתי לחפור סתם. אז הנה אני, שניה לפני שבת שהיא רגע לפני פסח.
אתמול התחתן חבר שלי, חבר כמו אח.
הבחור שירת כנהג משאית (זה בסדר, הוא לא באמת כזה..). אישתו לומדת מחול וגם הוא רוקד, ריקודי עם.
האתגר העיקרי בפח הזה היה למצוא תמונה של זוג רוקד, שתהיה צנועה. גם אני וגם הם דוסים..
נראה לי שהצלחתי בזה.

זהו, אז זה הפח שלו.

מזל טוב!

המשולש, השבלונה וארון הספרים

כולכם כבר מכירים את המשקופים שצבעתי אבל את התמונה השלמה של המסדרון לא כולכם ראיתם.
יום אחד, במהלך הצביעה של המשקוף הזה, העפתי מבט לעבר המסדרון ומשהו בו הפריע לי בעין. בצד המסדרון עמדה כוננית ספרים גבוהה בצבע חום די כהה וגרמה לו להראות הרבה יותר צר ממה שהוא באמת.

חשבתי לעצמי "פעם, יגיע יום, ואני אצבע אותה בלבן". במקרה היום הזה הגיע למחרת, הייתי ביום חופש והשקעתי קצת זמן בצביעת הכוננית (הסבר על צביעת ארונות נתתי כאן, הפעם השתמשתי בפוליאור על בסיס מים). צבעתי אותה בלבן והחלטתי להוסיף שבלונות שיתכתבו עם המשקופים. יצרתי שבלונות עם נחילי מצולעים, כמו המשקופים, ובצבעים של המשקופים. ארבע שבלונות לארבעה משקופים.

המשקוף הראשון, החדר שלי, קיבל את השבלונה הזאת:

המשקוף שמולו, של המקלחת, קיבל את זאת:

המשקוף הבא,  החדר של אחותי,  זכה בשבלונה הנ"ל:

את המשקוף הזה אתם עדיין לא מכירים, הוא נמצא מול החדר של אחותי ומשרת אמבטיה. התחלתי כבר לצבוע אותו כך שאני יודע באיזה צבע צריכה להיות השבלונה שלו. בשבלונה הזאת הלכתי על משהו אחר, פחות מופשט. בית המקדש. 

זהו להפעם. שבוע טוב!

פח מעוצב- היסטוריה

י', או ש' בפי חבריו, בחור חובב היסטוריה עד מאוד. כל כך חובב עד שכשהגיע העת להתגייס הוא התגייס ליחידת היסטוריה ובמקביל עושה תואר בתחום באוניברסיטה הפתוחה.

על הפח שלו החלטתי לכתוב "פח האשפה של ההיסטוריה" ולהוסיף אייקונים היסטוריים נבחרים. למשימה נבחרו: מקדש יווני, פנס רחוב אירופאי, דינוזאור, פטיש ומגל וגולת הכותרת, האריה שנמצא בחפירות מגידו (כאן בגרסא שמופיעה בסמל פיקוד מרכז).

פח מעוצב- כלב

כמו שהבטחתי, פח שני בסדרה.

אני וי' מכירים מקרוב כבר שנים רבות. את אשתו ט' לעומת זאת, הכיר י' רק לאחרונה ובדרך לא לגמרי שגרתית.
להלן הסיפור: יום אחד יצא י' עם כלבו לטיול בחוץ, ברחוב הוא פגש את ט' מטיילת עם שני כלבים. מסיבות שונות י' לא יכול  היה להחזיק בכלבו באותו הזמן וכשראה את ט' חשב שהיא דוגיסיטר ופנה אליה. טוב- אז דוגיסטר היא לא הייתה, אבל הם התחתנו בכל זאת.

י' וט' הנציחו את סיפור הפגישה שלהם בציור חביב שהוצמד להזמנה והתנוסס גם על שילוט השולחנות בחתונה.

עד כאן ההקדמה. נעבור לפח.

לקחתי מהציור את הכלב שי' מוליך והפכתי אותו לשתי שבלונות. שבלונה שנצבע בלבן לגוף הכלב ושבלונה שנצבעה בשחור לכתמים שעליו. הפעם, בניגוד לכבשה מהפח הקודם, הכתמים השחורים נצבעו על הבסיס הלבן.

הבסיס הלבן

הכתמים השחורים

הוספתי את הביטוי "לכלב תשליכו אותו" (בכוונה כתבתי 'תשליכו' ולא 'תשליכון' כמו בפסוק כדי לא להיכנס לבעיה של שלוש מילים מפסוק... במיוחד על פח...).

ה-פח!

י' וט' יקרים. המון מזל טוב! שתזכו..

פח מעוצב- כבשה

א' חבר יקר, החליט להתחתן. זה קורה לטובים ביותר.

אם הוא מתחתן זה אומר שמגיע לו מתנה. כמובן. בנוסף לעובדה שהוא מתחתן א' הוא חובב כבשים ידוע. זה לא אומר שהוא רועה צאן או משהו בסגנון, אבל זה בהחלט אומר שהוא אוסף בבות וציורי כבשים מכל הבא ליד..

העניין ברור, צריך כבש. מצד שני, אני בניגוד לחברים אחרים לא קונה בובה בתור מתנה לחתונה, צריך משהו פרקטי במידה זו או אחרת.

בהתחלה נתקלתי כאן במחבתות המגניבות האלו: 

אבל בבדיקה יותר מעמיקה הבנתי שהם מחבתות ננסיות.. שוב, לא פרקטי כלכך..

הבנתי יותר ויותר שאני כנראה צריך להכין משהו לבד. גם נראה לי שהרבה יותר כיף לקבל מתנה בייצור אישי.
בטח הבנתם מהפוסט על הבחירות בבית היהודי שאני נוהג לקרוא כל מודעה שנמצאת בטווח. יום אחד נתקלתי במודעה הזו של "יקבי סיטו":

מודעה יפה, מעניינת והכי חשוב- עם כבש מקורי. 

ההחלטה התקבלה, פח זבל עם הכבש הזה. למה פח? דבר שנצרך הכל בית ושבדרך כלל לא מקבל את המקום הראוי לו. וחוץ מזה, פח זה הכי מקורי. 

האתגרים: למצוא פח מתאים, להפוך את חצי הכבש הזה לחיה שלמה, ולהכין שבלונה עם שני צבעים (דבר שלא עשיתי עדיין).

פח מצאתי בסוף, בירושלים. (פרטים על החנות למי שרוצה, אצלי.) 

את חצי הכבש שכפלתי והפכתי את חציו השני. שיחקתי קצת עם הצורות והרגלים שלא יראה ממש תמונת ראי ומחקתי את הראש המיותר.

הכבש המשופצר

עכשיו לשבלונה, שני צבעים משמע- שתי שבלונות. 

כשהם אחת על השניה מתקבלת התוצאה הזאת: 

הוספתי ציטוט מהספר "גלנקיל - מותחן כבשים":

הוספתי גם הקדשה (אישית), והפח מוכן. יש עוד פחים בקנה. תתכוננו...

השיר, השבלונה וארון הבגדים

ארון הבגדים

הכל התחיל לפני יותר משנה, כשרציתי לבצע שדרוג בארון הבגדים בחדר שלי.
מדובר בארון ישן ודי מכוער שנקנה לפני כשלושים שנה ושכן תמיד בחדר עם ילדים/נערים שלא טרחו לשמור עליו יותר מדי.

התכנון המקורי היה להדביק עליו כמה טפטים. כאלה מגניבים שמיועדים לקירות (הטפטים של הרהיטים נראים זוועה). האכזבה הגיעה כשהתברר שטפטים הם עסק לא זול והם מגיעים בגודל של עשרה מטרים רבועים לפחות.

החלטתי למצוא פתרון חלופי.
את הרעיון המקורי לקחתי מהשידה המחליאה הזאת מהספר "שדרוג בצבע" מאת ענת סגל.

אהבתי את הכתיבה על הרהיט ונתתי לה שדרוג מעניין. בתים משירים שדיברו אליי.



לפני שנגיע לשבלונות צריך לצבוע את הארון. אני בחרתי בצבע שמנת. בעקבות ההדרכה בספר, שייפתי את הפורמייקה בנייר זכוכית וקניתי צבע יסוד רב שימושי וצבע פוליאור. ההדרכה הייתה לקנות פוליאור על בסיס מים אבל בטעות, שלאחר מעשה התברר שהייתה לטובה, קניתי על צבע בסיס שמן. פירקתי את הדלתות, צבעתי אותם ואת הארון ולאחר ייבוש- הרכבתי חזרה.

פוליאור על בסיס שמן

פוליאור על בסיס מים

(כפי שאפשר לשים לב בתמונות, הצבעים לא דומים. אל תתבלבלו גם..)

עכשיו הארון מוכן לשירים.

השיר

העבודה על הארון נמשכה בערך שנה, לפעמים הכנתי כמה שבלונות ביום, לפעמים אחת בשבוע והיו תקופות שבכלל שכחתי ממנו (הוא נראה סבבה גם כשהוא היה עם קצת שירים). בהתחלה עברתי על שירונים ומצאתי שירים ישנים ויפים שאני אוהב. עם הזמן נגמרו לי הרעיונות וקיבלתי הצעות לשירים, ישנים גם חדשים, מהמשפחה ומחברים. תודה כולם:-).

השבלונה

את עיקר הניסיון בנושא, רכשתי בכמה קירות מעניינים שקישטנו בקראוון שלנו בעתניאל, אולי בעתיד אכתוב עליהם. הרעיון הבסיסי היה פשוט מאוד- אם אתה לא יודע לצייר תמצא תמונות בגוגל. הדפסנו את התמונות, הדבקנו אותם על כריכות של "טבע הדברים" וחתכנו בסכין יפנית.
בשבלונות של הארון כתבתי את השיר בוורד, בחרתי גופן יפה, והדפסתי. לאחר ההדפסה הדבקתי את השיר על מכסה של תבנית חד פעמית. החומר הזה נבחר בשל העובדה שהוא סופג קצת את הרטיבות של הצבע מהצד שקרוב לארון ועם ציפוי כרומו, שלא נהרס מכל טיפת מים, בצד השני. אחרי ההדבקה חתכתי את האותיות בעזרת סכין יפנית או איזמל מנתחים, הסרתי את הנייר והשבלונה מוכנה לצביעה.

(זה בורדו בגלל שימוש חוזר שנעשה בשבלונה..)

הצבע

בהתחלה התכוונתי לצבוע את כל השירים בצבע שמן בגוון חום שוקולד. לאחר הניסיון הראשון, שלא היה ממש מוצלח ונמרח על הארון, חיפשתי צבע יותר סמיך מהצבע שקניתי. אמא שלי הציעה להשתמש בצבע אקריליק חום. למען האמת לא התלהבתי, לא חשבתי שהאקריליק יחזיק טוב על הפוליאור, אבל ניסיתי בכל זאת. הניסיון הזה באמת היה הרבה יותר טוב. דודה שלי, שבמקרה הייתה אצלנו באותו יום, שמעה את הדיונים על הצבעים ושאלה למה לא לשלב כמה צבעים בשבלונות  ולא להישאר סגורים על צבע חום. במבט לאחור זאת הייתה הצעה נהדרת, אבל באותו זמן חשבתי שזה יהיה מצועצע מדי וכדאי להישאר בצבעים סולידיים. לאחר מחשבה קצרה, הצעתה התקבלה ומכאן לתוצאה הסופית הדרך קצרה (רק שנה).

לקחתי את השבלונה, הדבקתי אותה לארון בעזרת סלוטייפ (יתרון ראשון לצבע על בסיס שמן), טבלתי ספוג קטן בצבע, בעזרת יד שמאל הצמדתי חזק את האזור הספציפי לארון ובדפיקות חזקות ביד ימין מילאתי את השטח בצבע.
אחרי כל הטקס, תלשתי את השבלונה בעדינות מהקיר.
אם השיר הלך ממש גרוע, והיו שירים כאלה, לקחתי סמרטוט וניגבתי את הצבע מהארון (יתרון שני לצבע על בסיס שמן).
אם הלך בסדר סך הכל, אבל כמה אותיות התחברו, חיכיתי עד שהצבע יתייבש וגרדתי את הפשלה הקטנה עם סיכת ראש, לדרדוס (יתרון שלישי לצבע על בסיס שמן).

ארון הבגדים המחודש

והשירים בנפרד, יש ארבעים.